הגדרה: הבלדה היא שיר המכיל בתוכו סיפור. לבלדה יש יסודות דרמטיים, יש בה מתח, מסתורין וקונפליקט. ראשית הבלדה הייתה בימי הביניים, עוד טרם המצאת הדפוס, כאשר הספרות הייתה חלק ממסורת שהועברה בעל פה ומדור לדור. באמצעות הבלדה העבירו מסרים וערכים.
הטרובדור זמר נודד
הטרובדור היה זמר נודד שעבר מעיר לעיר בליווי כלי נגינה ושר את הבלדות. בבלדות סופרו סיפורי גבורה ואהבה של אבירים. הטרובדור היה אמצעי התקשורת היחיד באותה התקופה. כולם היו מתאספים לשמוע את נגיתו ושיריו. לטרובדרוים הייתה השפעה רבה על החברה והם נהנו ממידה רבה של חופש ביטויי.
1) הגיבור - בן המעמד הגבוהה: אביר, אדם רב מעלה. הוא המרכז בבלדה. הגיבור חיי את חייו בתחושת סכנה מתמדת. המוות אורב לו בכל מקום ובכל עת ומשיג אותו בסיום הבלדה. הגיבור נכון למות מתוך נאמנות לערכים חשובים ובמיוחד למען האהבה.
2) אווירת הבלדה - האווירה מלאה במתח ומסתורין, אווירה קודרת ועצובה.
3) ניגודים - בבלדה יש ניגודים רבים בין טוב לרע, עשיר ועני והבדלי מעמדות.
4) פואנטה - הפואנטה באה בדרך כלל בסופה של הבלדה. הסיום לא צפויי ופתאומי. במהלך כל העלילה ישנם רמזים המובילים אל הפואנטה.
5) פערי מידע - בבלדה חסרים תיאורים ומידע רב וחשוב אודות המתרחש.
6) סוף טרגי - בדרך כלל הבלדה תסתיים בסוף טרגי - במוות. הסוף הוא גם בדרך כלל הפואנטה, נקודת השיא בעלילה היוצרת מהפך ותדהמה אצל הקורא.
7) צבעים - הצבעים השולטים בבלדה הם: שחור, צהוב, ירוק ואדום. לצבעים משמעות סמלית בבלדה והם מהווים רמז מטרים לסופה.
השחור - צבע המיוחס לרוע, לרשע. השחור מהווה רמז לאירוע טרגי שיגיע בהמשך העלילה.
הצהוב - צבע המיוחס לטוב, הכנויי צהבהבה משמעותו אישה השייכת למעמד האצולה, אישה יפה, נאמנה, טובה ואהובה.
האדום - לצבע שתי משמעויות: אחד של מוות ואחד של חיים.
הירוק - הצבע הירוק מסמל משהו פסטורלי, רגוע. הוא בא לעתים קרובות כניגוד לעלילת הבלדה הדרמטית ולכן יוצר מתח.
8) חריזה - בבלדה נמצא חריזה בין השורות ובין הבתים. דבר זה מכנה לבלדה קצב של שיר.
9) חזרה - בבלדה נמצא חזרה של מילה או של ביטויי או של שורה שלמה. מטרת החזרה היא להדגיש את הדברים החשובים.
10) דיאלוג - הבלדה בנויה בצורה של דיאלוג, דו שיח המתנהל בין הדמויות ומגביר את המתח והדרמטית בעלילה.
העמקה והעשרה בנושא יש להיכנס לקישור הבא:
בבדלה זו באים לידי ביטויי שלושה ערכים חשובים: נאמנות, הקרבה ואהבה. שלושה עורבים רואים במרחק אביר מת. העורבים מתכננים את סעודת הבוקר שלהם, אבל לאביר הם לא יכולים להתקרב, כי לצידו כלביו הנאמנים ומעליו חג לו נץ טיפוחיו. בהמשך, מצטרפת אשתו בחודשיי הריון מתקדמים. העלמה, הכלבים והנץ מביאים את האביר לקבורה. בסיום הבלדה העלמה מתה מוות פיזי ונפשי יחד עם אהובה. הטרגדיה היא משולשת, כי יש פה מוות של שלוש דמויות: האביר, העלמה והעובר.
הכלבים והנץ הם מסימני ההיכר של האביר. בעליי חיים אלה הם סמל לנאמנות וצייתנות. בבלדה שלפנינו הכלבים והנץ שומרים על גופת האביר בשדה בנאמנות רבה: הנץ חג באוויר ושומר מלמעלה והכלבים מגנים על הגופה מלמטה בשדה.
העורב מופיע בבלדה כמנבא רעות, ומכניס יסוד של מתח וסכנה. הבלדה שלפנינו מוצגת מנקודת מבתם של העורבים, דבר המעצים את תחושת הסכנה לכבודו של האביר המת. העורבים ידועים כאוכלי נבלות ולכן הופעתם בבלדה מגבירה את החשש והסלידה.
מספרם של העורבים ( מספר 3 מספר נוסחאי) צבעם (שחור מתקשר לרוע) ומקומם (יושבים על ראש עץ), יוצרים יחד תחושה של חרדה ומתח לקראת הבאות.
הבלדה בנויה מדיאלוג בין העורבים.
הצבע השחור, האדום, הירוק והצהוב.
סוף טרגי.
פואנטה.
גיבור הבלדה.
העמקה והעשרה בנושא יש להיכנס לקישור הבא: